גזר דין בתיק ת"פ 24024-04-11

1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר חלקי, בביצוע עבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה לפי סעיף 413ו' סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 [להלן: חוק העונשין], גניבת רכב לפי סעיף 413ב'(ב) לחוק העונשין, חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה' לחוק העונשין והפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

            המדובר באירוע שהתרחש ביום 11.4.11, כשהנאשם התפרץ לרכב שחנה בחניון הקאנטרי-קלאב בכפר-סבא, הניעו באופן המפורט בסעיף 3 לכתב-האישום והחל לנסוע עימו לכיוון טייבה. בעוד הנאשם נוהג על כביש 444 צפונית לטייבה, הורה לו שוטר לעצור את הרכב - אך הנאשם האיץ נסיעתו והחל מרדף אחריו, עד אשר נטש הנאשם את הרכב בתוך טייבה וברח לעבר מבנה נטוש. השוטרים נכנסו אחריו למבנה, ביקשו ממנו להזדהות אך הוא סירב והשיב כי אין לו תעודה וכי "יעופו" מהמקום שכן אין להם אישור להיכנס.

            ייאמר, כי הנאשם מצוי במעצר מאז יום האירוע, כאשר הוסכם על מעצרו עד לתום ההליכים כנגדו.

2.         הנאשם צירף תיק נוסף - ת.פ. 38130-03-10 (שלום נתניה) - בו הורשע על יסוד הודאתו בכתב-אישום מתוקן בביצוע עבירות דומות - של פריצה לרכב לפי סעיף 413ו' לחוק העונשין, גניבה מרכב לפי סעיף 413ד' לחוק העונשין, חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה' לחוק העונשין והחזקת רכוש חשוד כגנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין. המדובר באירוע אשר התרחש בסוף חודש מאי 2007, כאשר הנאשם יחד עם שותפיו לכתב-האישום התפרצו לרכב שחנה בסמוך לאולם שמחות באיזור התעשיה בנתניה, וגנבו ממנו טלפון נייד ומשקפי שמש. לאחר מספר שעות, בעוד הנאשם וחבריו נוסעים ברכב אחר, נתבקשו לעצור לבדיקה, הנאשמים האחרים (2 ו - 3) תקפו את השוטרים והשלושה נמצאו מחזיקים את אותו רכוש שנגנב מוקדם יותר מרכב המתלוננת.

3.         במסגרת ההסדר, הוסכם על קבלת תסקיר בעניינו של הנאשם, וייאמר כבר כי אין כל המלצה בעניינו.

4.         ב"כ המאשימה הדגישה את עיתוי ביצוע העבירות בתיק העיקרי - כחודשיים לאחר שניתן גזר-דין בעניינו בעבירות סמים (ת/1) ובעודו מצוי בעיצומם של הליכים בבית-המשפט בנתניה לאחר שנתקבל תסקיר בעניינו (ת/2). עוד הזכירה את המימדים המדאיגים של עבירות בקשר לרכב והפגיעה היומיומיות לציבור, כשלחומרה הדגישה את הנסיבות הספציפיות של האירוע העיקרי, במהלכו האיץ הנאשם את מהירות הנסיעה ברכב הגנוב על-מנת להימלט מהשוטרים. עוד הפנתה לאמור בתסקיר ממנו ניתן ללמוד כי המדובר בנאשם שאינו מודע לסיכון במצבו אשר שולל נזקקות טיפולית, ולאור כל האמור עותרת היא להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

5.         הסניגור טען, כי מדובר בנאשם ללא עבר קודם בעבירות רכוש, אשר לקח אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה, שיתף פעולה עם שירות המבחן ומודע לרקע לביצוע העבירות - מצוקה רגשית וכלכלית. עוד הדגיש את תמיכת בני משפחתו ואת תפקודו התקין במהלך מעצרו. כן הזכיר, כי בגין ביצוע העבירות המוזכרות בתיק הצירוף, הוסכם בזמנו על השתת ענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות, גם לאור העובדה שמדובר בעבירות משנת 2007, כשכתב-האישום הוגש יותר משלוש שנים לאחר מכן. לטענת הסניגור, תקופת המעצר גרמה לנאשם להתעשת, ועל כן מבוקש להסתפק בתקופה זו כעונש מאסר הולם, ולהימנע מפסילה בפועל היות והוא מחזיק ברשיון נהיגה.

6.         בדברו לבית-המשפט הביע הנאשם את צערו על האירועים, הודה שטעה, ציין את גילו הצעיר ואת רצונו להקים משפחה וביקש ליתן לו הזדמנות נוספת.

7.         מהתסקיר שהוגש לעיוני למדתי אודות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, שהינו רווק בן 25 שנים, אשר סיים 8 שנות לימוד ובמהלך השנים עבד בעבודות מזדמנות. הסביר את האירועים על רקע מצוקה כלכלית ושתיית אלכוהול מזדמנת, אך שלל קיומה של בעיית סמים או התמכרות לאלכוהול והצורך בטיפול בשל כך. דו"ח מעו"ס בית המעצר מעלה כי מתפקד באופן תקין, מסר בדיקת שתן אחת שנמצאה נקייה, ומביע מוטיבציה מילולית לשינוי אורחות חייו. להתרשמות שירות המבחן, המדובר בבחור ילדותי, אשר אינו מודע למצבו ומתקשה לבחון לעומק את נסיבות מעורבותו בפלילים, כשלתפיסתו ביכולתו לשמור על תפקוד תקין ללא קבלת עזרה. על כן, אין המלצה טיפולית בעניינו.

8.         עינינו הרואות, כי המדובר בנאשם צעיר, אשר ביצע עבירות רכב חמורות במהלך שלוש השנים האחרונות ולא הורתע מעצם קיומם של הליכים משפטיים כנגדו. את העבירות נשוא התיק העיקרי ביצע הנאשם כחודשיים לאחר שנדון לענישה מרתיעה בגין ביצוע עבירת סמים (ת/1), ובעודו מצוי בעיצומם של הליכים משפטיים בבית-משפט השלום בנתניה - ולאחר שהוגש תסקיר בעניינו שם (ת/2) תוך שהוא מבטא את חרטתו וצערו בפני קצינת המבחן. עוד נראה, כי חלה הסלמה בפעילותו הפלילית, כאשר באירוע משנת 2007 השתתף בפריצה לרכב אך מעורבותו נותרה פחות דומיננטית לעומת שותפיו; באירוע האחרון הוא אשר גנב את רכבו של המתלונן ולאחר שנסע בו, סיכן את המשתמשים בדרך בעודו נמלט מהשוטרים אשר נאלצו לדלוק אחריו עד אשר נטשו בטייבה.

            לנסיבות העבירות, יש להוסיף את מצבו של הנאשם, אשר שולל נזקקות טיפולית ואינו בעל תובנה לרקע לביצוע העבירות, ולמעשה לא חל כל שינוי בו המאפשר לקבוע שאינו מצוי בסיכון לביצוע עבירות בעתיד.

נסיבות האירועים, עיתוי ביצוע העבירות בתיק העיקרי, מצבו האישי של הנאשם והאינטרס הציבורי המחייב השתת מסר חד-משמעי כלפי גונבי הרכבים המעזים לפגוע ברכוש אזרחים תמימים על רקע כלכלי - אכן מבססים את עתירת המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מעבר לתקופת מעצרו, לצד עונשים נלווים.

9.         עם זאת, לצורך קציבת העונש, יש מקום להתחשב בכך שהנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו בפני בית-המשפט עם דגש מיוחד על הודאה מלאה בעובדות כתב-האישום בתיק העיקרי, וכן לא ניתן להתעלם מחלוף הזמן מאז אירועי תיק הצירוף והשיהוי שבהגשת כתב-האשום.

10.        אשר על כן, לאחר ששקלתי את כל השיקולים העומדים לזכותו ולחובתו של הנאשם, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים:

            12 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, ה - 11.4.11.

מאסר על תנאי של  12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע; מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון ו/או הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

קנס בסך 5000ש"ח, או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.5.2012.

אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק ו/או מלקבל רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים מיום שחרורו ממאסר.

אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק ו/או לקבל רשיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים באם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור על עבירה בקשר לרכב לפי סימן ה'1 לפרק י"א לחוק העונשין.